קצרים בתקשורת הזוגית 

תקשורת מקורה מהשורש קשר ולכן, תקשורת בין בני זוג היא ביטוי של הקשר והיחסים הזוגיים. כאשר התקשורת חסומה היחסים הופכים להיות סבוכים וקשורים. תקשורת בין בני זוג באה לידי ביטוי באופן מילולי וגם באופן לא מילולי. העברת המסרים נעשית בעזרת מילים, התנהגויות ובאמצעות הגוף, כגון, הבעות פנים, טון דיבור, טון ומצב הגוף ועוד. כל אחד מבני הזוג מבטא את עצמו, את מחשבותיו ורגשותיו, לפי התנסויות חייו, האמונות, המנהגים, הערכים ודפוסי ההגנה שלו.

כל עוד בני הזוג מספקים אחד לשני את הצרכים באופן טבעי ונותנים זה לזה חום, ביטחון ואהבה, האופייני לשלב ההתאהבות, התקשורת זורמת ביניהם ללא בעיות ויש תחושת סיפוק והנאה. הקצרים בתקשורת מתחילים, בדרך כלל, בשלב מאבק הכוח כשעולים התסכולים והאכזבות וכשהצרכים של בני הזוג אינם מסופקים. כאן עולה במיוחד חשיבותה הרבה של תקשורת ישירה, פתוחה, גלויה ואמיתית.

כשהביטחון במרחב היחסים שבין בני הזוג יורד, בני הזוג עסוקים בהגנה על עצמם מפני שהם מגיבים מתוך הכאב שנגרם להם כתוצאה מכך שבן הזוג לא נותן מענה לצרכיהם. כמו בעלי החיים, בני האדם מגיבים לסכנה, ממשית או רגשית, בדרך של תקיפה או בריחה. כשצרכי בני הזוג לא מתמלאים , עולה כאב ופחד ואז בן הזוג הפעיל נוטה לבטא את עצמו ולהתפרץ, הוא נותן פורקן לאנרגיה שלו ונאבק כדי להשיג את רצונו. הוא זה שיתלונן, יכעס יבכה,יאשים,ישפוט וידרוש. בן הזוג הפסיבי יותר, נוטה להתכנס בתוך עצמו כדי להימנע מסכנת הנטישה, הממשית או הרגשית. זהו בן הזוג השותק, הנמנע, המתרחק והמסתגר בתוך עצמו ובעיסוקיו.

תגובות אלו גורמות לפגיעה וכאב נוספים אצל בן הזוג ונוצר מעגל סגור של חוסר הבנה, התרחקות ובדידות. תקשורת ישירה ופתוחה, בה יש הקשבה של הלב, הכלה, ביטחון ומקום לבטא פחדים וכאב, מונעת את דפוסי ההגנה האופייניים לבני הזוג, יוצרת הבנה, קירבה ואינטימיות.

הסיבות השכיחות לקצרים בתקשורת הזוגית הן רבות ומגוונות.

ראשית, בני זוג רבים לא משתפים זה את זה בחוויותיהם במהלך היום, מחשבותיהם ורגשותיהם, מפאת שגרת היומיום המעייפת. בני הזוג משקיעים מאמצים בעבודה, בעיסוקיהם, במטלות הבית ובטיפול בילדים וכשמגיעה שעת הערב הם עייפים כל כך שאין להם כוח להשקיע עוד אנרגיה בזוגיות שלהם ובבני זוגם. התקשורת ביניהם מסתכמת, לעיתים, בדברים הארגוניים הטכניים ההכרחיים של ניהול הבית והמשפחה. לפעמים, מדברים תוך כדי פעילות נוספת ולא מקדישים זמן מיוחד לשיחה ביניהם ולא מקשיבים עם תשומת לב אמיתית אחד לשני. כך הם אינם יודעים הרבה זה על זה, עולים התסכולים ונוצרת תחושת זרות, ריחוק, עלבון וכעס, בדידות ואף ניכור.

חשוב לדבר הרבה אחד עם השני, לשתף בחוויות ולהכיר את בן הזוג כפי שהוא טוב יותר.

קצר אופייני נוסף בתקשורת בין בני זוג הוא השוני בסגנונות התקשורת בין גברים לנשים. גברים רבים אינם נוטים לשיחות נפש עמוקות, הם רציונאליים ומעשיים יותר, מחפשים פתרונות מידיים ולעומתם, הנשים זקוקות יותר לבטא את רגשותיהן, להקשבה, תמיכה, תשומת לב ואמפטיה. הבדל הסגנונות יוצר, לעיתים, התנגשויות של חוסר הבנה וקצר בתקשורת הגורם למריבות וויכוחים מיותרים ומתפרש אצל רבים כחוסר אהבה.

יש כמה הנחות מוטעות שכיחות הגורמות לקצרים בתקשורת בין בני זוג :

1. בני זוג רבים מצפים שבני זוגם ינחשו מה הם מרגישים או חושבים . לעיתים, מנסים להעביר מסרים של חוסר שביעות רצון בדרך לא מילולית באמצעות הבעות פנים, התרחקות, שתיקה או הסתגרות מתוך ציפייה שבן הזוג יגיב לכך. שכיח לשמוע מזוגות משפט כגון, ''אילו אהבת אותי, היית יודע/ת מה אני חושב/ת או מרגיש/ה ואם אתה לא יודע/ת ,סימן שאת/ה לא אוהב/ת אותי''. הנחה זו מוטעית ביסודה שכן אף אחד לא יכול לדעת מה בן זוגו רוצה או מרגיש אלא אם כן אומרים לו במפורש. אם בן הזוג מצפה שבן/בת זוגו יקרא את מחשבותיו- הוא מזמין לעצמו צרות. צריך לדבר ולשתף באופן ישיר וגלוי. אין טעם לומר ''הוא מכיר אותי, הוא צריך לדעת''.

2. הנחה מוטעית נוספת היא שאם נספר על הכאב, העלבון או החולשות שלנו, זה יהפוך אותנו לחלשים, פגיעים וחשופים לפגיעות נוספות. החשש הוא שנותנים בכך כוח לבן הזוג שישתמש בכך לרעה בעתיד. כתוצאה מכך, בני זוג רבים נמנעים מלבטא בחופשיות את רגשותיהם, דבר שיוצר ריחוק, זרות עד כדי ניכור ואף כעס ובדידות. ביטוי רגשות אינו חולשה אלא כוח וחוזק נפשי.

3. טעות רווחת נוספת היא שבני זוג נמנעים לבקש דברים שהם רוצים ואוהבים לקבל מבן הזוג מתוך הנחה מוטעית שאם הם יחשפו את רצונותיהם בפני בני זוגם אז ''זה כבר לא שווה, זה כבר לא ספונטאני'', ''זה צריך לבוא מיוזמתו אחרת אין לזה ערך''. נותנים משמעות גדולה ליצירתיות ולספונטניות של בן הזוג יותר מהנתינה עצמה שמבטאת את האהבה שלו. ישנם בני זוג שלא ניחנו ביצירתיות ובספונטניות כמו בני זוגם ולכן, כדאי לתת להם רעיונות כדי שיקל עליהם להעניק בהתאם לציפיות מהם. לא רק כדאי ורצוי לבטא במפורש את הרצונות והציפיות מבן הזוג אלא אפשר אף להכין רשימת מחוות, מתנות והתנהגויות אוהבות רצויות ולהחליף ביניהם את הרשימות כדי שבן הזוג ידע מה לעשות כדי לשמח את השני בדיוק באופן שהוא צריך וזקוק. זה רק יכניס אנרגית חיים, שמחה ותשוקה לקשר.

 4. ישנם זוגות רבים החושבים בטעות שאם הם ביחד ואוהבים הם אמורים להיות אחד, לחשוב,לרצות ולהרגיש אותו דבר. יש לזכור כי כל אחד מבני הזוג הוא עולם ומלואו, אינדיבידואלי, ייחודי ומיוחד במינו והם שונים האחד מהשני. זה גם מה שיפה, מעניין ומפרה בזוגיות. לבני זוג אלה יש קושי בקבלת השונות של בני זוגם והוא זה שמעורר את המחלוקות, המריבות והכעס. חשוב לקבל, לכבד ולהעריך את השונות של בן הזוג ולא לבקר, לשפוט או להאשים שהוא אינו עונה לציפיות. ביקורת והאשמות הן רעל ליחסים. כמו כן, חשוב להבין את השונות כדי לתת לבן הזוג מרחב ומקום שהוא ראוי לו. הבנה אין פרושה הסכמה. רק כאשר יש הבנה הדדית לצרכים השונים ניתן לשוחח על חילוקי הדעות. ממקום של הבנה אנחנו יכולים לתת לבן זוגנו את האפשרות להיות מי שהוא במרחב מוגן ובטוח כי בן זוג מסופק מחזיר אהבה מעצמו.

 5. קצר נוסף נגרם כתוצאה מהנחה מוטעית נוספת והיא שבני זוגנו יכעסו או יפגעו אם נשתף אותם ברגשותינו, גם הקשים שביניהם. ההנחה המוטעית היא שזו אחריותנו לסדר ולתקן את רגשותיו של בן זוגנו ולא כך הוא הדבר. לא ניתן למנוע מבני זוגנו להרגיש רגשות כגון, כאב, עלבון, עצב או כעס. אפשר להיות שם בשבילם עם הכלה והקשבה מלאה, אבל אי אפשר לקחת מהם או למנוע מהם להרגיש. הם בלבד אחראים על רגשותיהם ועל בחירתם מה לעשות איתם.

אם רק נקדיש תשומת לב להנחות המוצא המוטעות שלנו ונפתח את התקשורת והלב שלנו לבני זוגנו, תתחיל לזרום אנרגיה חדשה בקשר הזוגי שתיצור ביטחון, הנאה וסיפוק במרחב היחסים שבין בני הזוג .

לקבלת סדרת הטיפים לחידוש האהבה בזוגיות, לחצו על הקישור